פסק-דין בתיק ו"ע 26506-07-10

הרקע והשתלשלות ההליכים המשפטיים

1.         לפנינו ארבעה ערעורים, שהדיון בהם אחד, על החלטות המשיבה לפי חוק יישום תוכנית ההתנתקות, התשס"ה - 2005 (להלן - החוק).

2.         הערעורים מתייחסים להחלטות המשיבה כדלקמן:

*           וע 26506-07-10 הינו ערעור שהוגש ביום 18.07.10 על החלטת המשיבה מיום 1.6.10 (להלן - הערעור הראשון);

*           וע 43040-02-11 הינו ערעור שהוגש ביום 22.2.11 על החלטת המשיבה מיום 04.01.11 (להלן- הערעור השני);

*           וע 39436-05-11 הינו ערעור שהוגש ביום 22.05.11 על החלטת המשיבה מיום 05.04.11 (להלן - הערעור השלישי);

*           וע 3308-07-11 הינו ערעור שהוגש ביום 4.7.11 על החלטת המשיבה מיום 31.5.11 (להלן - הערעור הרביעי).

3.         המערערת, חברה פרטית, הייתה בעלת זכויות חכירה בנכסי מקרקעין באזור התעשייה ארז, גוש 1777, והשכירה את המבנים שהיו בנויים עליהם עד לפינויים בעקבות תוכנית ההתנתקות.

המדובר במגרשים מס' 77 ו-78 וכן במחצית ממגרש מס' 40.

(לגבי מגרש  40 הייתה מחלוקת אם המערערת היא אכן בעלת הזכויות במחצית המגרש, ובסופו של דבר נקבע, כפי שיפורט להלן, כי למערערת אכן היו זכויות במחצית מגרש  40 והמשיבה נתבקשה לקבוע את סכום הפיצוי גם בשל מגרש זה.

4.         אין מחלוקת כי היה מדובר בעסק שלא היה פעיל ביום הקובע (6.6.04).

על פי סעיף 64 לחוק, הפיצוי בשל "עסק שהיה פעיל ביום הקובע", כהגדרתו בחוק, הוא פיצוי נורמטיבי, לפי שווי הנכסים או לפי השווי הפיננסי, לפי בחירת הזכאי, ואילו על עסק שלא היה פעיל ביום הקובע חל סעיף 67 לחוק, לפיו הפיצוי יהיה בסכום ההוצאות שהוציא העסק לרכישת הזכות במקרקעין ששימשו לצרכי העסק וכן בסכום ההוצאות שהוציא העסק לבניית המבנה על המקרקעין, להרחבתו, להתאמתו או לשיפוצו, שבוצעו בפועל, לפני היום הקובע (להלן - ההוצאות), ועד לשטח המותר לבניה בהתאם לתכנית התכנון התקפה, והכול בתוספת הפרשי הצמדה למדד מיום הוצאתן ועד יום תשלום הפיצוי.

            במלים אחרות, לגבי עסק שלא היה פעיל ביום הקובע אין החוק מתיר פיצוי נורמטיבי אלא פיצוי לפי סכום ההוצאות שהעסק הוציא בפועל, אשר אותן, כמובן, יש צורך להוכיח.

5.         המערערת הגישה תביעה לפיצוי על פי החוק, וניתנה החלטה על ידי המשיבה ביום 21.2.07.

לגבי המגרשים 77 ו- 78 זיכתה המשיבה את המערערת בפיצוי על פי סעיף 67 לחוק בסכום של 507,461 ש"ח, אך  המליצה בפני הועדה המיוחדת על הגדלת הפיצוי למערערת  לסכום של 652,073 ש"ח.

            הועדה המיוחדת קיבלה את המלצת המשיבה, וביום 28.5.07 אישרה למערערת הגדלת פיצוי כאמור בהמלצה (להלן - החלטת ההגדלה).

            במילים אחרות, על אף הקביעה כי העסק של המערערת לא היה פעיל ביום הקובע ועל פי סעיף 67 לחוק זכאי לפיצוי רק בשל קרקע ומבנה - בפועל פוצתה המערערת כאילו הייתה עסק פעיל ביום הקובע הזכאי לפיצוי, על פי סעיף 64 לחוק, גם בשל רכוש קבוע ומלאי, בנוסף לפיצוי בשל מבנים וקרקע.

6.         על פי פסיקה שניתנה בינואר 2008, לאחר החלטת ההגדלה, (ע.א. (י-ם) 1152/07 דגי השקמה בע"מ נ. ועדת זכאות מיום 21.1.08 - להלן-  פס"ד דגי השקמה), עסק שלא היה פעיל ביום הקובע רשאי להוכיח את הוצאותיו לעניין סעיף 67 לחוק לא רק בהסתמך על טופס י"א (טופס הפחת), כפי שהמצב ביחס ל"עסק שהיה פעיל ביום הקובע", אלא בראיות שאינן רק טופס הפחת.

            הדגש הוא על סכום ההוצאות שהוצא בפועל ולא על נתונים אחרים.